1. מערכת תעבורה
? חומרי גלם, ציוד ופרטי אחזקה.
? שינוע בין מחסנים.
? אספקת מוצרים לסוכנים ולקוחות.
2. אחסון והפצה
? מחסני חומרי גלם.
? מחסנים טכניים- מחזיקים שם כלים לתחזוקה..
? מחסני אריזות.
? מחסני אריזה- מתקני אריזה.
? מחסני תוצרת גמורה.
? מרכזי הפצה.
3. מערכות רכש
? חומרי גלם.
? ציוד וחלקי חילוף.
? חומרי עזר ואריזות.
? ספקי שירותים.
4. אריזות
? תקנים.
? תוויות.
? מכלים.
? מארזים.
5. תחזוקה ושירות
? מתקני תחזוקה ושירות.
? צוד ייעודי.
? מעבדות.
? חלקי חילוף.
? הדרכה וספרות תוכנית.
6. ניהול מערכות מידע.
? מיקום ותנועת טובין.
? מצב מלאים.
? ניהול תקנים.
? ניהול תמחיר.
? ניהול גביה.
? סיקרי שוק (שביעות רצון ודרישות לרמות שירות).
? ספרות מקצועית.
7. ניהול בטיחות וסיכונים
? השפעה של המוצרים והאריזות על איכות הסביבה.
? השפעה של איכות הסביבה על מוצרים והאריזות.
? ניהול הסתברויות לפגמים במוצר ומרכיביו.
? ניהול הסתברויות לתאונות כתוצאה מתפעול המוצר.
8. מדידה ותקינה
? תקני ISO, MIL SPEC, ROM תקני תעבורה וכו:
i. שיטות בדיקה.
ii. שיטות אנליטיות.
iii. מתקני בדיקה TEST BENCH.
iv. ביצוע ניסוי בשדה.
v. ניהול חיי מדף.
הלוגיסטיקה לא עוסקת בתכנון אלה במוצר ב-data של המוצר. הנושא עוסק בהפצה של מוצרים, תנועה של מוצרים. במחזור חיי המוצר ישנם שני אלמנטים חשובים: שלבים בחיי המוצר, אורך חיים של כל שלב. ככל שאורך חיי המוצר ארוך יותר כך המוצר צריך יותר מערכות לוגיסטיות שישרתו אותו. אנו יודעים שעד שהמוצר לא מת צריכה להיות מערכת לוגיסטית שתלווה אותו (שירות לקוחות, חלפים וכו').
במקביל לתחשיבי עלויות הפיתוח של המוצר צריך לקחת בחשבון גם את תפעול המוצר לכל שלביו. צריך להגדיר את:
? אפיון המערכות הלוגיסטיות הדרושות לליווי המוצר.
? השפעתן של האמינות על תפעול של המערכות התומכות של המוצר.
? השפעתן של היעילות והניצולת של המערכת הפועלת.
? ביצוע תחשיבי עלות- תועלת של רמות התמיכה של המוצר.
? הגדרת והכנת אומדני עלויות מחזור החיים של המוצר או המערכת.
מחזור חיים
הצבא האמריקאי מחלק את המחזור חיים ל-6 נקודות ציון (Mailstones):
? נקודת ציון 0- בשלב זה מוגדרות המטרות של המערכת , הדרישות של המזמין, מסגרות התקציב והערכה ראשונית ללוח הזמנים.
? נקודת ציון 1- בשלב זה מוצגות החלופות ודגמים שנבחרו כולל התקציבים לוח זמנים, פיילוט, בדיקת פשרות (trade off- כמה אני מוכן לשלם עבור כל תוספת איכות), נבדקות תוך ניפוי וזיקוק לעומקן כל מאפייני המערכת. נבדקים כל הפרמטרים המרכיבים את מחזור החיים של המערכת.
? נקודת ציון 2- השלב בו מבוצע התכנון המפורט של המערכת ולעיתים בניית אב טיפוס או מתקן הדגמה לצורך בדיקת התכנון לפני ייצור המוני.
? נקודת ציון 3- זה השלב בו המערכת נכנסת לייצור המוני ולהפצה ללקוחות. האינטרס שלנו ששלב זה יהיה ככל האפשר יחסית ל-0 עד 2 כיוון שאלו הם שלב ההוצאות, שלב 3 הוא שלב הייצור ההמוני ואנו רוצים להאריך אותו כמה שיותר כדי להרוויח כמה שיותר כסף, לפחות עד האת ששלב זה יחזיר את ההשקעה שהשקענו בשלבים 0-2).
? נקודת ציון 4- שלב ההפעלה כולל מערכות התמיכה הנלוות, תחזוקה וכו'.
? נקודת ציון 5- התקופה בה המוצר יוצא משירות. לפני ביצוע שלב זה צריך להבחין את האספקטים הבאים:
o היכולת של המערכת להמשיך ולקיים את מטרותיה באופן כלכלי ובטיחותי- .
o האפשרות הטכנית והכדאיות הכלכלית ל upgrade של המערכות תוך בדיקת אורך חים נוסף.
o הדרישות לשינויים בכל מערכות הסמך הנלוות.
o ההשלכות והשינויים הטכנולוגיים הנלווים.
? חומרי גלם, ציוד ופרטי אחזקה.
? שינוע בין מחסנים.
? אספקת מוצרים לסוכנים ולקוחות.
2. אחסון והפצה
? מחסני חומרי גלם.
? מחסנים טכניים- מחזיקים שם כלים לתחזוקה..
? מחסני אריזות.
? מחסני אריזה- מתקני אריזה.
? מחסני תוצרת גמורה.
? מרכזי הפצה.
3. מערכות רכש
? חומרי גלם.
? ציוד וחלקי חילוף.
? חומרי עזר ואריזות.
? ספקי שירותים.
4. אריזות
? תקנים.
? תוויות.
? מכלים.
? מארזים.
5. תחזוקה ושירות
? מתקני תחזוקה ושירות.
? צוד ייעודי.
? מעבדות.
? חלקי חילוף.
? הדרכה וספרות תוכנית.
6. ניהול מערכות מידע.
? מיקום ותנועת טובין.
? מצב מלאים.
? ניהול תקנים.
? ניהול תמחיר.
? ניהול גביה.
? סיקרי שוק (שביעות רצון ודרישות לרמות שירות).
? ספרות מקצועית.
7. ניהול בטיחות וסיכונים
? השפעה של המוצרים והאריזות על איכות הסביבה.
? השפעה של איכות הסביבה על מוצרים והאריזות.
? ניהול הסתברויות לפגמים במוצר ומרכיביו.
? ניהול הסתברויות לתאונות כתוצאה מתפעול המוצר.
8. מדידה ותקינה
? תקני ISO, MIL SPEC, ROM תקני תעבורה וכו:
i. שיטות בדיקה.
ii. שיטות אנליטיות.
iii. מתקני בדיקה TEST BENCH.
iv. ביצוע ניסוי בשדה.
v. ניהול חיי מדף.
הלוגיסטיקה לא עוסקת בתכנון אלה במוצר ב-data של המוצר. הנושא עוסק בהפצה של מוצרים, תנועה של מוצרים. במחזור חיי המוצר ישנם שני אלמנטים חשובים: שלבים בחיי המוצר, אורך חיים של כל שלב. ככל שאורך חיי המוצר ארוך יותר כך המוצר צריך יותר מערכות לוגיסטיות שישרתו אותו. אנו יודעים שעד שהמוצר לא מת צריכה להיות מערכת לוגיסטית שתלווה אותו (שירות לקוחות, חלפים וכו').
במקביל לתחשיבי עלויות הפיתוח של המוצר צריך לקחת בחשבון גם את תפעול המוצר לכל שלביו. צריך להגדיר את:
? אפיון המערכות הלוגיסטיות הדרושות לליווי המוצר.
? השפעתן של האמינות על תפעול של המערכות התומכות של המוצר.
? השפעתן של היעילות והניצולת של המערכת הפועלת.
? ביצוע תחשיבי עלות- תועלת של רמות התמיכה של המוצר.
? הגדרת והכנת אומדני עלויות מחזור החיים של המוצר או המערכת.
מחזור חיים
הצבא האמריקאי מחלק את המחזור חיים ל-6 נקודות ציון (Mailstones):
? נקודת ציון 0- בשלב זה מוגדרות המטרות של המערכת , הדרישות של המזמין, מסגרות התקציב והערכה ראשונית ללוח הזמנים.
? נקודת ציון 1- בשלב זה מוצגות החלופות ודגמים שנבחרו כולל התקציבים לוח זמנים, פיילוט, בדיקת פשרות (trade off- כמה אני מוכן לשלם עבור כל תוספת איכות), נבדקות תוך ניפוי וזיקוק לעומקן כל מאפייני המערכת. נבדקים כל הפרמטרים המרכיבים את מחזור החיים של המערכת.
? נקודת ציון 2- השלב בו מבוצע התכנון המפורט של המערכת ולעיתים בניית אב טיפוס או מתקן הדגמה לצורך בדיקת התכנון לפני ייצור המוני.
? נקודת ציון 3- זה השלב בו המערכת נכנסת לייצור המוני ולהפצה ללקוחות. האינטרס שלנו ששלב זה יהיה ככל האפשר יחסית ל-0 עד 2 כיוון שאלו הם שלב ההוצאות, שלב 3 הוא שלב הייצור ההמוני ואנו רוצים להאריך אותו כמה שיותר כדי להרוויח כמה שיותר כסף, לפחות עד האת ששלב זה יחזיר את ההשקעה שהשקענו בשלבים 0-2).
? נקודת ציון 4- שלב ההפעלה כולל מערכות התמיכה הנלוות, תחזוקה וכו'.
? נקודת ציון 5- התקופה בה המוצר יוצא משירות. לפני ביצוע שלב זה צריך להבחין את האספקטים הבאים:
o היכולת של המערכת להמשיך ולקיים את מטרותיה באופן כלכלי ובטיחותי- .
o האפשרות הטכנית והכדאיות הכלכלית ל upgrade של המערכות תוך בדיקת אורך חים נוסף.
o הדרישות לשינויים בכל מערכות הסמך הנלוות.
o ההשלכות והשינויים הטכנולוגיים הנלווים.
